החלטה בתיק בש"א 6408/07

1.         לפני בקשה לביטול העיקול הזמני שהוטל לבקשת המבקשת על זכויות המשיבים, בבש"א 3584/07 והורחב במסגרת בש"א  6088/07.

2.         העובדות הדרושות לעניין

2.1.1       המבקשת (להלן: "זהבה" או "המבקשת"),  והמשיב 1 (להלן: "אורי" או "המשיב"), היו בעלים במשותף ברשת חנויות אופנה הידועה בשם מיס לגוט. הפעילות נעשתה בשנים הראשונות באמצעות המשיבה 3 (להלן: "מיס אל"). אורי מחזיק ב- 60% מהמניות הרגילות ושלוש מניות ניהול של מיס אל ואילו זהבה מחזיקה ב- 40% מהמניות הרגילות ומניית הנהלה אחת של החברה האמורה.

2.1.2       ביום 1.1.2003, הועברה פעילות של מיס אל לחברת אמיקה בע"מ, היא המשיבה 2 (להלן: "אמיקה"). המניות באמיקה מוחזקות על ידי ילדיהם של זהבה ואורי. רונית, בתו של אורי מחזיקה ב- 60% מהמניות ואילו אורי, בנה של זהבה מחזיק ב- 40% מהמניות כאשר מניות השליטה מוחזקות כולן בידי רונית.

2.1.3       יצויין כי רשת החנויות, מונה כ- 25 חנויות ולה עשרות עובדים ומחזור מכירות גדול של עשרות מיליוני שקלים.

2.1.4       לימים נתגלע סכסוך בין ספק גרמני של מיס אל לבין החברה לרבות שני בעליה, (להלן: "הספק"). הספק הגיש תביעה בת.א. 2369/99 בבית משפט זה נגד מיס אל (להלן: "התביעה"). זהבה ואורי נתבעו על ידי הספק כמי שערבו למיס אל. סכום התביעה הינו כ- 14,000,000 ש"ח.

2.1.5    לטענת הספק, מגיעים לו כספים ניכרים ממיס אל והוא אף ביקש להטיל עיקולים להבטחת תביעתו. ההליכים מתנהלים לפני כב' השופטת גדות, אשר החליטה במסגרתם על מינוי כונס נכסים ובהמשך בעקבות הליך בבית המשפט העליון, הומר תפקידו של כונס הנכסים לחוקר, אשר יבדוק את הטענה לפיה הוברחו נכסי מיס אל לחברת אמיקה וכי שולמו כספים מקופת מיס אל שלא כדין לבעלי המניות ובני משפחתם, (להלן: " תביעת הספק").

2.1.6    החוקר שבית המשפט מינה, רו"ח חיים קמיל (להלן: " החוקר"), הגיש ביום 4.1.07 דו"ח (להלן: " הדו"ח").

2.1.7       ממצאי הדו"ח הרלוונטיים לענייננו הם כדלקמן:

2.1.7.1            הייתה הוצאת נכסים של מיס-אל אל אמיקה ללא תמורה הולמת. עוד עולה מהדו"ח כי שולמו כספים על ידי מיס אל שלא כדין לבעלי מניותיה ובני משפחתם.

2.1.7.2                        מסקנה אחרת בדו"ח הינה כי  נעשו השקעות על ידי מיס אל בשנים

2001-1999, בחברה צרפתית בשם "פאנטאסק פריס לסקרו" (להלן:

"החברה הצרפתית"), וכאמור בסעיפים 108 עד 119 לדו"ח. ההשקעות בחברה הצרפתית נעשו בשלבים, כך בתחילה הייתה השקעה 1.2 מיליון ש"ח; בהמשך גדלה ל- 1.77 מיליון ש"ח וביום 10.7.02, בוצעה השקעה נוספת של 656,000 ש"ח.

2.1.7.3            נתון אחר בדו"ח הינו כי אורי קיבל מאדם בשם ויקטור ביטון (להלן:" ביטון")  סך של 77,000 יורו, שלמרות שלכאורה אמור להיות תקבול ששייך למיס אל ואין לו ביטוי בספרי החברה האמורה (להלן: " עסקת ביטון"). 

                  2.2 המבקשת הגישה ביום 4.2.07 תביעה כנגד המשיבים וכן כנגד מיס-אל, היא התביעה נשוא החלטתי זו. המבקשת עותרת כי תאושר בקשתה להגשת תביעה נגזרת כנגד המשיבים בשם חברת מיס-אל (בש"א 3582/07).  סכום התביעה הועמד על סך 2,555,890 ש"ח. התביעה מושתת רובה ככולה על ממצאי דו"ח החוקר.

3.                                                                                                בד בבד, עתרה המבקשת, להורות על הטלת עיקולים זמניים על רכוש המשיבים, בקשה לה נעתרתי (בש"א 3584/07). בהמשך אף עתרה להרחבת העיקול על נכסים נוספים (בש"א 6088/07).

4.  עמדת המבקשת

המבקשת נסמכת על ממצאי הדו"ח, כפי שפורטו לעיל ובעיקר על כך שאורי השקיע שלא כדין מכספי מיס-אל בחברה הצרפתית כאשר לדידה המדובר בהשקעה פיקטיבית שמטרתה גזילת הכספים ממיס אל לכיסו הפרטי וכאמור בסעיף 18 לתצהירה התומך בבקשה. לטענת המבקשת היא לא ידעה על ההשקעות בחברה הצרפתית, בעת שאלה בוצעו וכאמור בסעיף 17 לתצהירה.

מוסיפה וטוענת המבקשת, שתמוה הדבר שכל ההשקעה בחברה הצרפתית ירדה לטמיון, לא כל שכן שעה שמדובר בסכום כה ניכר. לדידה, הדבר נודע לה באיחור, בשלהי 2004 ורק לאחר שפרץ הסכסוך בינה לבין אורי. לפי מיטב ידיעתה לא התקבלו החלטות הגורמים המוסמכים במיס אל, לביצוע השקעות בחברה הצרפתית וכאמור סעיף 13 לתצהיר.